המיטוכונדריה והפריה חוץ גופית (IVF): פריצת דרך חדשה?
בשנים האחרונות חקר המשמעות של המיטוכונדריה בעולמות ה- IVF נהיה אחד התחומים הכי חמים
ומעניינים ברפואת פוריות. בעבר התמקדו בתהליך ה- IVF בעיקר כהורמונים + שאיבת ביציות +
באיכות הביציות והעוברים.
בחירת עוברים. היום מבינים שהאנרגיה של התא, ובעיקר תפקוד המיטוכונדריה משחקת תפקיד עצום
הנה כמה דברים מעניינים וחדשים:
1.ההתפתחות הכי דרמטית היא טיפול שנקרא: Mitochondrial Replacement Therapy או
בשם הנפוץ “IVF משלושה הורים”. המטרה של הטיפול החדשני היא למנוע העברה מהאם
לילד של מחלות קשות שנובעות מהפרעות גנטיות במיטוכונדריות.
איך זה עובד?
לוקחים את ה- DNA של הגרעין מהביצית של האם ומעבירים אותו לביצית של תורמת עם מיטוכונדריה
בריאות.
כך לעובר יש כמעט את כל ה- DNA מההורים ומעט DNA מיטוכונדריאלי בריא מהתורמת. לכן
קוראים לזה לפעמים “ילד משלושה הורים”, למרות שהתורמת מוסיפה רק 37 גנים מיטוכונדריאליים.
הגישה המהפכנית הזאת הוכיחה את עצמה בבריטניה שם נולדו כבר ילדים בריאים מהשיטה הזאת, עם
נתונים ראשונים שמעידים שהמחלות אכן נמנעו. רופאים בבריטניה מובילים כיום את התחום והטיפול
אושר שם כטכנולוגיה חוקית כבר ב-2015.
2. מבינים היום שהזדקנות ביציות היא במידה רבה “בעיית אנרגיה”
ביצית היא אחד התאים הכי עתירי אנרגיה בגוף.
הביצית זקוקה לאנרגיה רבה על מנת להפריד כרומוזומים בצורה מושלמת, לתמוך בהתפתחות העובר
בימים הראשונים ולבצע המון תהליכים מטבוליים במהירות.
הכול תלוי במיטוכונדריה.
מחקרים חדשים מראים שעם הגיל:
המיטוכונדריה בביציות נהיות פחות יציבות
יש יותר נזק ל- DNA מיטוכונדריאלי
נוצר יותר דחק (סטרס) חמצוני
מדענים סבורים שזה אחד ההסברים המרכזיים לירידה בפוריות אחרי גיל 35–40.
ירידה שבאה לידי ביטוי בין היתר ביותר עוברים עם בעיות כרומוזמאליות.
3. מתחילים להשתמש במיטוכונדריה כדי לבחור עוברים טובים יותר.
עד היום אמבריולוגים בחרו עוברים בעיקר לפי מראה:
קרי מספר תאים, צורתם וקצב החלוקה.
היום כאשר באים להעריך את איכות הבלסטוציסט (עובר בן 5-6 ימים) מנסים להוסיף “סמנים
מיטוכונדריאליים” כמו פעילות מטבולית, איכות החומר הגנטי (mtDNA) מציאות של חלבונים מסוימים
סביב הביצית.
המטרה היא לשפר את היכולת שלנו לחזות איזה עובר באמת בעל פוטנציאל השרשה גבוה.
יתכן שבעתיד נוכל כך להקטין את מספר ההחזרות הכושלות וגם לשפר את שעור ההצלחות ב- IVF
ולאפשר טיפול יותר מותאם אישית.
4. יש ניסיונות “להצעיר” ביציות דרך מיטוכונדריה. זה עדיין ניסיוני מאוד, אבל מסקרן.
חוקרים בודקים:
-העברת מיטוכונדריה לביציות מבוגרות
-שימוש בתאי גזע
-שיפור מנגנוני תיקון במיטוכונדריה
-טיפולים להפחתת סטרס חמצוני בשחלה
הרעיון הוא שאולי בעתיד יהיה אפשר “להטעין מחדש” ביציות עייפות. אבל הנושא מהווה מוקד למחקר
כבר שנים לא מעטות ועדיין אין הוכחות חזקות שזה עובד בבני אדם, ויש גם שאלות ביחס לבטיחות
בטווח הארוך ואתיקה משמעותיות.
5. אולי המיטוכונדריה משפיעות גם על הבריאות העתידית של הילד. זה אחד הכיוונים הכי מעניינים
כרגע. יש מחקרים שמציעים שהמיטוכונדריות לא רק מייצרות אנרגיה אלא גם משפיעות על:
– הזדקנות תאים
– ויסות גנים
– התפתחות מוקדמת של העובר
– אולי אפילו סיכון למחלות בעתיד
יש דיבור על קשר בין איכות מיטוכונדריאלית לבין:
– טלומרים
– בריאות מטבולית
– איכות התפתחות עוברית
זה עדיין מחקר בסיסי, אבל התחום מתקדם מהר.
6. תוספים “לשיפור המיטוכונדריה”. האמת שיש כאן הרבה הייפ, פחות ודאות.
מציעים כיום למטופלות פריון ליטול:
– Coenzyme Q10
– NAD boosters
– מלטונין
– אנטיאוקסידנטים
יש קצת ראיות, בעיקר ל- CoQ10 בנשים מבוגרות יותר, אבל עדיין אין קונצנזוס חזק מאחר שלא הוכח
שיפור ברור בשיעור לידות חי שמושג בעקבות שימוש בתוספים הללו.
כלומר, זה לא קסם, אבל ייתכן שיש תועלת בחלק מהמקרים.
לסיכום, החשיבות של המעבר הגדול בתחום הוא מחשיבה של “כמה ביציות הצלחנו להוציא”
לחשיבה של “מה איכות האנרגיה והבריאות התאית של הביצית.”
והמיטוכונדריה נמצאות בדיוק במרכז הסיפור הזה.
זה כנראה יהיה אחד התחומים הכי חשובים בדור הבא של רפואת פוריות.
