ישנם סוגים שונים ורבים של מחלת הסרטן ולא תמיד יש חוקיות או סטטיסטיקה בנוגע לתחלואה בהם. יחד עם זאת – סרטן השד נחשב לסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים פוריות, סוג של מחלה שעלולה לתקוף גם נשים בגילאים צעירים של פחות מ- 40 שנה. אמנם בשנים האחרונות יש שיטות וטיפולים חדשניים אשר בזכותם עולה אחוז הנרפאים מסוגי המחלה השונים, אך אין זה אומר שהנשים בעיקר לא רק שמתמודדות עם תופעות לוואי שליליות – אלא דואגות לדור העתיד, שגן איברי הרבייה והפריון נפגעים ונמצאים בסיכון גם לאחר ההחלמה.
במקרים רבים יש השפעות ארוכות טווח על הריונות עתידיים ותופעות שונות עלולות להתרחש במהלך ההיריון, כמו צירים מוקדמים, הפלה טבעית או התפתחות לא תקינה של העובר. כאשר מתגלה מחלת סרטן כבר בשלבים המוקדמים – יש נכונות מצד נשים רבות לשמור על הפוריות על מנת להביא ילדים בצורה תקינה, בטוחה ובריאה לאחר ההחלמה, אם כי גם כאשר המחלה מאובחנת בשלביה הראשוניים אין ערובה להצלחת הטיפולים וייתכן שההמתנה להבאת ילד תתברר כמוטעית.
המסקנה – שימור מצב הפוריות של נשים
הבעיה המרכזית כיום הן בישראל והן ברחבי העולם היא היעדר מידע ונתונים מדויקים אודות האפשרויות העומדות בפני הנשים לצורך שימור הפוריות שלהן. בנוסף לכך – שיטות כאלה ואחרות לניסיון לשמור על הפוריות תלויות בסוג הסרטן, בגילה של המטופלת ובשיטת הטיפול שנבחרה עבורה על ידי הצוות הרפואי שמטפל בה. חשוב מאד לדעת שהמערכת האקדמית הרפואית עוסקת בתחום זה רבות ועם חלוף הזמן גדל הסיכוי שתהיינה התפתחויות משמעותיות שבזכותן תוכלנה הרבה יותר נשים לשמור על הפוריות שלהן ולהגשים את החלום להביא ילד לעולם גם (ובעיקר!) לאחר ההחלמה ממחלת הסרטן, ללא קשר לסוג שלה או לאיבר שאותו תקפה.
הנזק לפוריות מוגדר כנזק לשחלות, אי סדירות בביוץ (או אי הופעתו בכלל), אם בשל השפעה ישירה של ההקרנות והטיפולים בכימותרפיה ואם בשל המצב הגופני הירוד של המטופלת בזמן המחלה והטיפולים. חשוב לדעת שלא רק תופעות גופניות נלקחות בחשבון אלא גם תופעות פסיכולוגיות כפי שחוות נשים בגיל המעבר המאופיין באותם תסמינים ותופעות.
כיום ידוע על תרופות כימותרפיות ספציפיות שייתכן ויש להן השפעה לא חיובית על מערכת הרבייה הנשית ולכן בעת בחירת קוקטייל התרופות תובא בחשבון שאיפתה של האישה המטופלת להביא ילדים בהמשך חייה. בנוסף, ישנן מחלות אוטואימוניות שכבר כיום קל יותר לטפל בהן תוך התחשבות במצב בפוריות
