נשים שניחנות בביוץ לא סדיר עלולות למצוא את עצמן במצב שבו הן מתקשות עד מאד להיכנס להיריון. כאשר הביוץ אינו סדיר – כך גם המחזור החודשי ובהיעדר אינדיקציה ברורה להופעתו של אחד מאלה – קשה מאד, עד בלתי אפשרי לזהות סימנים שמורים על כך שהאישה נמצאת בימים הפוריים שלה במהלך החודש. מצב נוסף הוא היעדר ביוץ – תופעה שמתרחשת לבד ופוגעת בלא מעט נשים, בעיקר כאשר הן מנסות ללא הצלחה להיכנס להיריון. עבור שתי בעיות אלה יש כיום פתרון בעולם הפריון והוא שימוש בתרופה הנקראת איקקלומין.
האיקקלומין מגרה את יצירת הביוץ וכאשר השימוש בו מתבצע במעקב ובקרה של רופא נשים צמוד – אפשר להעריך את התרחשותו של הביוץ ולפעול על פי השערה זו. לא מעט מחקרים שבוצעו גם בארץ וגם ברחבי העולם מצביעים על כך שבזכות הטיפול באיקקלומין גדל בצורה משמעותית מספר הזקיקים בשחלה והיה קל יותר לשער את מועד הביוץ. זו הסיבה שהאיקקלומין מהווה את הטיפול הראשון בתלונות שקשורות בחוסר ביוץ, במחזור לא סדיר ובבעיות פריון אחרות.
יתרה מכך – לא רק התרחשותו של הביוץ נחקרה ונבדקה אלא מספר ההריונות שהושגו בזכות הטיפול באיקקלומין. מכיוון שהמחקרים בוצעו באוניברסיטת הרווארד שבבוסטון, שנחשבת למוסד אקדמי יוקרתי, נחשב ומכובד – הרי שמאמרים מקצועיים רבים נכתבו אודות מחקרים אלה וכך נתנו אור ירוק למטפלי פריון רבים לאפשר את הטיפול למטופלות רבות. יחד עם זאת, קיים נושא מספר מחזורי הטיפול. אמנם במחקרים קל היה לראות שמספר גבוה של הריונות הושג גם לאחר מחזור טיפול אחד או שניים, אך היו גם מקרים שבהם היה צורך ביותר מחזורים מבלי שהושג ההיריון המיוחל.
כיום ידועות גם הגבלות והתוויות בנוגע לשימוש איקקלומין. המחקרים הצביעו באופן ברור, למשל על כך שנשים מבוגרות יותר היו צריכות יותר ממחזור טיפולים אחד, בעוד הצעירות יותר, מתחת לגיל 40 נכנסו להיריון בקלות ובמהירות גדולה יותר. מכאן שבמידה ואישה חווה קשיים להיכנס להיריון מומלץ לה שלא להתעכב ולפנות אל הרופא ללא דיחוי כדי שתוכל להיות מטופלת בזמן ותוכל בזכות עצמה להגדיל את הסיכוי שלה להיכנס להיריון.
מגיל 42 ומעלה נצפו שיעורים גבוהים של אי הצלחה להיכנס להיריון, ולכן הטיפול הזה נחשב לפחות מוצלח עבור נשים בגילאים אלה. להן עדיף לפנות לטיפולים או פרוצדורות אחרות שמתאימים למבנה ומצב הגוף כפי שהוא בגיל זה, מצב שונה ממצב הגוף בגילאים צעירים יותר.
