ההסתדרות הרפואית בישראל פרסמה נייר עמדה מעודכן בדצמבר 2025 בנושא החזרת עוברים בטיפולי הפריה חוץ-גופית (IVF). ההנחיות החדשות מורות לרופאים כמה עוברים מומלץ לרחם, בעיקר בהתחשב בגיל הביולוגי של הביציות. ההנחיות משקפות את השיפור שהושג בשנים האחרונות ביחס לשעורי ההיריון שמושגים לאחר החזרת עובר בודד לרחם. גישה זו מאפשרת לצמצם את הסיכון שכרוך בהריונות תאומים.
מהי החזרת עוברים ולמה זה חשוב?
החזרת עוברים היא שלב מרכזי בטיפול הפריה חוץ-גופית, שבו עובר אחד או יותר מוחזרים לרחם במטרה להשיג היריון. מספר העוברים שמוחזרים משפיע ישירות גם על סיכויי ההיריון וגם על הסיכון להיריון מרובה עוברים (תאומים או יותר). הריונות מרובי עוברים קשורים בסיכון רפואי גבוה יותר לאם ולעוברים, ולכן כיום יש דגש חזק על החזרת מספר מצומצם של עוברים, לעיתים קרובות עובר יחיד בלבד.
מטרת ההנחיות החדשות
המטרה המרכזית של נייר העמדה היא להפחית את שיעור ההריונות מרובי העוברים, ובמקביל לשפר את שיעור לידות החי המצטבר. כלומר, להגדיל את הסיכוי שבסופו של דבר ייוולד תינוק בריא, גם אם נדרשים כמה מחזורי טיפול. בשנים האחרונות אכן נרשמה ירידה בשיעור התאומים מטיפולי IVF בישראל, אך עדיין מדובר בשיעור משמעותי שמצדיק זהירות.
מדוע היריון מרובה עוברים עלול להיות מסוכן?
כאשר מוחזרים יותר מעובר אחד, עולה הסיכון לסיבוכים כגון הפלות מוקדמות או מאוחרות, היריון חוץ-רחמי, רעלת היריון, סוכרת הריונית, דימומים, צורך בניתוח קיסרי, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, פגות וסיבוכיה, ואף סיכון מוגבר לתמותת יילודים. לכן, ההנחיות מאזנות בין הרצון להגדיל סיכויי היריון לבין החשיבות העליונה של בטיחות האם והעובר.
כיצד נקבע מספר העוברים שמחזירים?
ההחלטה מתבססת בעיקר על גיל האישה, אך גם על מצבה הרפואי, ההיסטוריה הגינקולוגית והמיילדותית שלה (לדוגמה: לידה מוקדמת בעבר, מום רחמי או בעיה בצוואר הרחם), ועל מאפייני הטיפול עצמו. ההנחיות מתייחסות הן להחזרת עוברים טריים והן לעוברים מוקפאים, ובין אם מדובר בעוברים בשלב מוקדם או בבלסטוציסטים.
ההמלצות לפי גיל
בנשים מתחת לגיל 35 מומלץ להחזיר עובר יחיד בשלוש ההחזרות הראשונות, כדי לצמצם ככל האפשר סיכון להיריון מרובה עוברים. אם לאחר שלוש החזרות לא הושג היריון, ניתן לשקול החזרת שני עוברים.
בגיל 35–41 ניתן להחזיר עד שני עוברים כבר מההחזרה הראשונה.
בגיל 42 ומעלה ניתן להחזיר עד שלושה עוברים מההחזרה הראשונה, בשל הירידה הטבעית בסיכויי ההשרשה עם הגיל.
מצבים מיוחדים – תמיד עובר אחד
כאשר מבוצעת בדיקה גנטית טרום-השרשתית לעוברים (PGT-A) ההמלצה היא להחזיר עובר אחד בלבד, ללא קשר לגיל האישה. גם בטיפולים עם תרומת ביצית מוחזר עובר יחיד בלבד, מאחר שסיכויי ההשרשה גבוהים יותר. בפונדקאות, מספר העוברים נקבע לפי גיל האם המיועדת בעת שאיבת הביציות (או לפי כללי תרומת ביצית, אם רלוונטי).
מחזורי הקפאה ולידות קודמות
בהחזרת עוברים מוקפאים או לאחר הקפאת ביציות, מספר העוברים נקבע לפי גיל האישה במועד שאיבת הביציות, ולא לפי גילה כיום. בנוסף, גם אם האישה כבר ילדה בעבר בעקבות טיפול IVF, ההחזרה שלאחר הלידה נחשבת כהחזרה ראשונה מבחינת ההמלצות, ללא “הקלה” במספר העוברים.
התאמה אישית ודיון רפואי
מעבר לכללים הכלליים, בכל מקרה שבו קיימת מורכבות רפואית מיוחדת או היסטוריה מיילדותית משמעותית, מתקיים דיון פרטני ולעיתים גם התייעצות עם מומחים לרפואת אם-עובר. ההחלטה הסופית מתקבלת תמיד תוך שיקול דעת רפואי, שיחה פתוחה עם המטופלת והבנה של הסיכונים והיתרונות.
